טיול עם כלב בגליל ובגולן: בטיחות, חום, נחשים והכללים בשמורות הטבע
טיול בצפון עם הכלב הוא חוויה נהדרת, אבל דורש הכנה. איפה מותר להיכנס, איך נמנעים ממכת חום ומה עושים במקרה של הכשה.
יותר ויותר משפחות לוקחות את הכלב איתן לחופשה בצפון, ולא בכדי. השבילים הירוקים של הגליל, הנחלים, החורשות והמרחבים הפתוחים של הגולן הם גן עדן לכלבים שאוהבים לרוץ ולהריח. אבל טיול עם כלב בטבע הישראלי אינו דומה להליכה בפארק השכונתי. יש אזורים שבהם הכניסה לכלבים אסורה, יש חום כבד בחלק גדול מהשנה, יש נחשים, צמחים דוקרניים ובעלי חיים בר, ויש גם מטיילים אחרים שלא תמיד שמחים לפגוש כלב משוחרר. הכנה נכונה תהפוך את הטיול לחוויה בטוחה ומהנה לכולם, כולל הכלב.
איפה מותר להיכנס עם כלב
השאלה הראשונה שכדאי לברר היא אם המסלול בכלל פתוח לכלבים. בשמורות טבע רבות הכניסה עם כלבים אסורה או מוגבלת, בין היתר כדי להגן על חיות הבר ועל בעלי חיים במרעה. בגנים לאומיים ובחניונים מסוימים מותרת כניסה עם כלב קשור ברצועה בלבד, ובאחרים לא. הכללים משתנים ממקום למקום ולעיתים גם מעונה לעונה, ולכן כדאי לבדוק מראש מול הגוף שמנהל את האתר.
בשטחים פתוחים שאינם שמורות, כמו יערות ושבילים רבים בגליל, בדרך כלל אפשר לטייל עם כלב, אך עדיין צריך לשמור על כללי ההתנהגות: רצועה ליד מטיילים אחרים, איסוף צרכים ושמירה על מרחק מעדרים. ברמת הגולן יש שטחי מרעה נרחבים עם בקר, ומפגש בין כלב משוחרר לעדר עלול להסתיים רע לשני הצדדים.
החום: הסכנה מספר אחת
כלבים רגישים לחום הרבה יותר מבני אדם, כי הם מתקררים בעיקר באמצעות התנשפות. מכת חום יכולה להתפתח מהר מאוד, במיוחד אצל כלבים עם פרווה עבה, כלבים מבוגרים, כלבים עם עודף משקל וגזעים בעלי חוטם קצר. בקיץ הישראלי, וגם באביב ובסתיו בימים חמים, יש לטייל רק בשעות הבוקר המוקדמות או לפני השקיעה.
סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה כוללים התנשפות כבדה ומהירה, ריור מוגבר, חולשה, הליכה לא יציבה, הקאה או חניכיים אדומות במיוחד. במקרה כזה יש להפסיק מיד את הפעילות, להעביר את הכלב לצל, להרטיב אותו במים פושרים ולא קרים מאוד, ולפנות בדחיפות לווטרינר. מכת חום היא מצב מסכן חיים, ולא כדאי לחכות שזה יעבור לבד.
נחשים, עקרבים ובעלי חיים בר
בצפון חיים כמה מיני נחשים ארסיים, והצפע הוא המוכר שבהם. כלבים סקרנים נוטים לרחרח בין סלעים ובשיחים, ולכן הם נמצאים בסיכון להכשה, בעיקר בחודשים החמים. הכשה מתבטאת בדרך כלל בנפיחות מהירה, לרוב באזור הפנים או הרגליים, בכאב ובחולשה.
אם יש חשד להכשה, יש לשמור על הכלב רגוע ככל האפשר, להגביל את תנועתו ולפנות מיד למרפאה וטרינרית, רצוי לאחר שיחה מקדימה כדי לוודא שיש שם טיפול מתאים. כדאי לדעת מראש איפה נמצאת המרפאה הקרובה לאזור הטיול. כדי להקטין את הסיכון, השאירו את הכלב על השביל, הימנעו מאזורים סלעיים עם צמחייה סבוכה ואל תתנו לו לחפור בין אבנים.
בנוסף, בחלק מהאזורים מסתובבים חזירי בר, תנים ושועלים. מפגש איתם עלול להוביל לפציעה או להעברת מחלות, ולכן חשוב שהכלב יהיה מחוסן כנדרש ושיחזור כשקוראים לו.
צמחים, קוצים ומים
בסוף האביב ובקיץ, השדות בצפון מלאים בזרעים דוקרניים, כמו שיבולת שועל בר, שעלולים לחדור לאוזניים, לאף ולכפות של הכלב ולגרום לדלקות. אחרי כל טיול כדאי לבדוק היטב את הכלב, במיוחד בין האצבעות, באוזניים ובאזור בית השחי.
בנחלים ובמעיינות, הכלבים נהנים להשתכשך, אבל לא כל מים בטוחים. מים עומדים עלולים להכיל אצות או חיידקים, ומים זורמים בעוצמה יכולים לסחוף כלב קטן. כדאי להביא מים נקיים לשתייה וקערה מתקפלת, ולא לסמוך על כך שהכלב ישתה מהנחל.
ציוד חובה לטיול
לפני היציאה, כדאי להכין תיק קבוע לטיולים עם הכלב:
- רצועה רגילה ורצועה ארוכה, וקולר או רתמה עם תג זיהוי.
- מים בכמות מספקת לכלב ולכם, וקערה מתקפלת.
- שקיות לאיסוף צרכים.
- ערכת עזרה ראשונה בסיסית עם תחבושת, חומר חיטוי ומלקטת.
- חטיפים ומזון אם הטיול ארוך.
- במקרה של כלב עם כפות רגישות, נעליים מגינות למשטחים חמים או סלעיים.
חשוב גם לוודא שהכלב מסומן בשבב ושהפרטים במאגר מעודכנים. כלב שנבהל ובורח באזור לא מוכר יחזור מהר יותר הביתה אם ימצאו אותו.
התנהגות נכונה מול מטיילים אחרים
לא כל המטיילים אוהבים כלבים, ויש ילדים ומבוגרים שמפחדים מהם. גם אם הכלב שלכם הכי ידידותי בעולם, כדאי לקשור אותו כשמתקרבים אנשים, במיוחד משפחות עם ילדים. בחניונים ובאזורי פיקניק, שמרו על הכלב לידכם ואל תתנו לו לגשת לשולחנות של אחרים.
השאירו את השביל נקי. צרכים של כלבים בשבילי טבע מפריעים למטיילים ועלולים להפיץ מחלות לבעלי חיים בר. שקית אחת בכיס פותרת את הבעיה.
בחירת מסלול מתאים לכלב
לא כל מסלול שמתאים לכם מתאים גם לכלב. מסלולים עם מעברי סלע תלולים, סולמות או מקטעים של הליכה במים עמוקים עלולים להיות קשים ומסוכנים, במיוחד לכלבים קטנים או מבוגרים. העדיפו מסלולים מוצלים, עם אדמה ולא סלע חשוף, ובאורך שמתאים לכושר של הכלב. כלב שלא רגיל להליכות ארוכות יתעייף מהר, ובטיול הראשון עדיף מסלול קצר עם אפשרות לקצר עוד יותר.
טיול עם כלב בגליל ובגולן יכול להיות אחד הדברים הכי יפים בחופשה בצפון. בדיקת הכללים במקום, הקפדה על שעות קרירות, היכרות עם סכנות כמו נחשים וזרעים דוקרניים, ציוד מתאים ונימוס כלפי מטיילים אחרים יבטיחו שכולם יחזרו הביתה עייפים, מרוצים ובריאים. ובכל מקרה של ספק לגבי מצבו של הכלב, אל תהססו להתייעץ עם וטרינר.